הטרוגניות (מגוון אנושי):
אנשים מבוגרים אינם קבוצה אחידה
כמו בכל שלב בחיים, כל אדם הוא ייחודי, וכך גם תהליך ההזדקנות שלו.
אבל רבים עדיין תופסים אותה ומדברים עליה במושגים לא מעודכנים. והרי כולנו יודעים ששפה יוצרת מציאות. שלמילים, לביטויים ואפילו לתמונות שבהם אנחנו משתמשים כשאנחנו מתייחסים לזקנה – יש השפעה אדירה על האופן שבו החברה רואה את הזקנים והזקנות שבתוכה.
לספר אותו נכון, באופן אחיד ועיקבי – לא משנה מי, איפה, מתי ובאיזה הקשר. לכן רשת השותפים והשותפות של יוזמת "ישותנו" מובילה מהלך מאתגר וחשוב:
לשם כך, כשלב ראשון, לרשותכם כאן מדריך תקשורת מעשי ושימושי שגיבשנו יחד עם אנשי מקצוע מהאקדמיה, הממשלה, השדה החברתי, הפילנתרופיה, המגזר העסקי ואזרחים ותיקים בעצמם. הוא מפרט את הטרמינולוגיה, המסרים והדגשים לתקשורת נכונה סביב הזקנה.
השתמשו בהם כדי לעדכן יחד עם כולנו את הסיפור של הזקנה בישראל!
כמו בכל שלב בחיים, כל אדם הוא ייחודי, וכך גם תהליך ההזדקנות שלו.
אנשים מבוגרים אינם קבוצה אחידה. כמו בכל שלב בחיים, כל אדם הוא ייחודי, וכך גם תהליך ההזדקנות שלו. יש להימנע מהכללות ולהכיר בשונות הרבה בין אנשים מבוגרים, תוך התייחסות למכלול ההיבטים בחייהם: תפקוד יומיומי, מצב בריאותי, קשרים משפחתיים, מצב כלכלי-חברתי, רקע תרבותי, וכמובן – גם הגיל הכרונולוגי.
מאפשר להימנע מהכללות שגויות המתייגות את כל האנשים מעל גיל 65 כבעלי אותם מאפיינים, צרכים ויכולות. מוביל לפיתוח פתרונות מגוונים המותאמים לצרכים השונים של אנשים מבוגרים, במקום גישת "פתרון אחד מתאים לכולם".
התייחסו לקבוצות גיל ספציפיות ולמאפיינים נוספים שיבליטו את ההטרוגניות.
אין לקטלג אנשים כחלק מקבוצת גיל רחבה (65 ומעלה): "אנשים זקנים משתדלים לנהוג פחות”.
מחקר זה מתאר מאפיינים במדגם של נשים, בגילאי 75 עד 95, ובוחן את הרגלי הנהיגה השונים שלהן.
להביא נתונים מדויקים ולהתייחס לפרמטרים נוספים פרט לגיל הכרונולוגי.
אין להציג אמירות חד-משמעיות וכוללניות על סמך גיל כרונולוגי בלבד: "מי שהגיע לגיל 70 אינו חלק משוק העבודה."
בשנת XXXX ארבעים אחוז מבני ה – 70 במדינה היו בפרישה מתעסוקה. אחרים ממשיכים לעבוד גם בגילים מבוגרים יותר, בהתאם לדרישות העבודה, למצבם התפקודי והרפואי ולמוטיבציה שלהם.
זהו תהליך דינמי המשפיע הן על האדם המזדקן והן על סביבתו. כמו בכל תקופת חיים, גם בתקופה זו יש מגוון של שינויים...
הזדקנות היא תהליך טבעי המתרחש לאורך זמן. זהו תהליך דינמי המשפיע הן על האדם המזדקן והן על סביבתו. כמו בכל תקופת חיים, גם בתקופה זו יש מגוון של שינויים הכוללים אתגרים לצד הזדמנויות – הן ברמה האישית והן ברמה החברתית.
מונע תפיסה פטליסטית של הזיקנה כתהליך של התדרדרות בלתי נמנעת, הכולל בהכרח חוסר שליטה ותלות. מקדם ראייה מאוזנת של הזיקנה כתקופת חיים דינמית, הכוללת התפתחות והזדמנויות חדשות.
להציג את התועלת הפוטנציאלית לחברה מתרומתם של הזקנים.
לא להתמקד רק בקשיים של הזיקנה ובחוויה שהזקנים מהווים נטל על סביבתם.
לאורך כל החיים אנחנו צוברים חוכמה, תובנות וחוויות עשירות. היכולת הזו מקדמת אותנו לאורך חיינו, ואנחנו יכולים להשתמש בה גם כדי לקדם את הקהילות שבהן אנחנו חיים.
לתאר את ההזדקנות בצורה מאוזנת וריאלית יותר.
לא להשתמש בתיאור הזיקנה במילים של קושי וקונפליקט, כמו "מאבק", "מלחמה בבדידות". לא להתייחס לשינויים הדמוגרפיים כ"מהפכה" שאין לנו כלים להתמודד עימה.
ההזדקנות היא תהליך דינמי, הנפרס על פני שנים ומביא איתו שינויים. חלקם מאתגרים ואחרים מאפשרים המשך למידה, התפתחות ותרומה לאורך החיים.
החברה כולה, והזקנים כחלק ממנה, אחראים ומחויבים לשפר את איכות החיים בזיקנה.
לכולנו אחריות, קולקטיבית ואישית, למצוא מענים מותאמים לצרכים השונים בתקופת ההזדקנות. החברה כולה, והזקנים כחלק ממנה, אחראים ומחויבים לשפר את איכות החיים בזיקנה. האופן שבו המערכות פועלות להגברת ידע וחינוך ולהקצאת משאבים משפיע דרמטית על איכות ההזדקנות.
כדי לצמצם את התפיסה של אחריות אישית (בלבד) להזדקנות, הגורסת שהאופן שבו אדם מזדקן הוא תוצאה של פעולותיו ובחירותיו, בעיקר בתחום הבריאות והכלכלה. לרתום את המערכות בישראל להרחבה ולשיפור של אפשרויות הבחירה שבידי הפרט.
להציג את החיבור ההדדי בין אנשים ואת האחריות המשותפת להבטיח בריאות ורווחה לכולנו.
לא להציג את ההזדקנות כתלויה באדם עצמו, בבחירות שלו וביכולת התכנון שלו, כיוון שאפשרויות הבחירה אינן זהות עבור כל אדם.
אנשים חיים יותר ועלינו למצוא פתרונות חדשים ולעדכן את המערכות והמבנים כדי להתאים למציאות הזו. כדי לבנות חברה צודקת יותר, עלינו לנקוט צעדים למניעת בידוד חברתי של כל קבוצה, כולל אנשים מבוגרים.
הצגת הסוגיות השונות כזכויות וצדק ולא כענין של חסד או חמלה, וכן כיצד זה תורם לחברה כולה.
לא להשתמש בשפה המעוררת רחמים והמדגישה את חולשתם ומסכנותם של הזקנים.
היערכות מערכתית לתקופת הזיקנה בתחומי בריאות, תעסוקה וחברה, תוביל לצמצום של המחירים של הזיקנה ברמה המערכתית ולהרחבה משמעותית של התרומה של הזקנים לחברה.
גיבוש מענים וקבלת החלטות לגבי הזדקנות וזקנים צריכים להיעשות בשיתוף הזקנים עצמם: Nothing about us .without us
אין להציג את הזקנים כחסרי אונים הנדרשים לחסדי הצעירים והחברה. התייחסות מסוג זה עשויה להיטמע בזקנים עצמם והם יחושו תלויים באחרים.
השירותים המפורסמים באתר העירייה פותחו בעקבות סקר בו האזרחים הוותיקים דרגו את השירותים החשובים והמעניינים ביותר עבורם.
היא אפקטיבית יותר ועוזרת להמחיש כי השינוי אפשרי, מעשי ובר קיימא.
הצגת פתרונות מעשיים וקונקרטיים בשפה ברורה, מוחשית ממוקדת פתרונות ודוגמאות היא אפקטיבית יותר ועוזרת להמחיש כי השינוי אפשרי, מעשי ובר קיימא.
פתרונות מעשיים יכולים להגביר את התמיכה הציבורית ליצירת שינוי. מאפשר להבין את ההשפעות שיש לפתרונות וכיצד ניתן להשיג אותם.
להציג דוגמאות ופתרונות קונקרטיים לגבי הקמת תוכניות ושינוי מדיניות שיסייעו לכולנו בתהליך ההזדקנות.
אין להשתמש במשפטים כלליים כמו: "צריך לעשות משהו בנוגע להזדקנות", או רק לשתף בבעיות מבלי להציע פתרונות.
מרכזים קהילתיים רב-דוריים עוזרים להפוך את החוויות והחוכמה שאנשים מבוגרים צברו במהלך החיים למשאב שיניע את השכונות שלנו וישפר את החיים לכולנו. לדוגמה, ילדים נוטים לפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות טובות יותר כאשר הם מקיימים אינטראקציה עם אנשים מבוגרים.
יש לתאר את הזיקנה בביטויים המעוררים תחושות חיוביות ולהקפיד על בהירות וקונקרטיזציה
השפה שבה אנו משתמשים משפיעה על האופן שבו אנו מפרשים את המציאות. לכן יש לתאר את הזיקנה בביטויים המעוררים תחושות חיוביות ולהקפיד על בהירות וקונקרטיזציה, כולל שפה נקייה מהטיות גילניות ומהקצנת המציאות.
כדי לחבר ולקרב את השומע לנושא ולמסרים המועברים.
להתאים את המושגים להקשר ולקהל היעד, למשל להשתמש ב"אנשים מבוגרים" ו"אזרחים ותיקים", שנמצא כי מעוררים תחושות חיוביות בקרב אנשים מזדקנים.
המושגים הבאים שנויים במחלוקת לכן לא כדאי להשתמש בהם ללא חשיבה על ההקשר. המילים "זקן", "בני גיל הזהב", "הגיל שלישי" נמצאו כמעוררות תחושות שליליות בקרב אנשים מזדקנים.
יש לא מעט אנשים מבוגרים שרוצים להמשיך ולתרום מהידע והניסיון שלהם גם אחרי הפרישה.
להשתמש בניסוח משותף: "אנחנו", "שלנו".
לא לדבר בגוף שלישי: "הם".
אנחנו צריכים מערכת בריאות שתסייע לכולנו להזדקן בכבוד.
להסביר את מהות האפליה תוך מתן הסבר מעשי על מה שאפשר לעשות. חשוב להציגה כתופעה מערכתית.
לא להשתמש במונח 'גילנות' ללא הסבר ולא לייחס גילנות לדבריו או מעשיו של אדם ספציפי.
גילנות משפיעה על המבנים המערכתיים כמו הקצאת משאבים לא מספקים במערכות טיפול בשיקום הזקנים. יש להרחיב את הידע על ההשלכות של התופעה על מערכת הבריאות. לנושא זה השלכה על כולנו.
תמונות של מבוגרים במהלך פעילות גופנית בסיטואציות יום-יומיות נתפסות באופן חיובי יותר לעומת תמונות של מבוגרים אשר מפגינים הישגים פיזיים יוצאי דופן.
תמונות של מבוגרים משתמשים בטכנולוגיה (לדוגמה נעזרים במתכון מתוך אתר באינטרנט או נכנסים לאפליקצית הבנק דרך הנייד) נתפסות באופן חיובי יותר כאשר השימוש בטכנולוגיה נראה מוכר ונוח, ללא סיוע ותמיכה.
נמצא כי תמונות של מבוגרים בסביבת עבודה מעוררות את התחושות הטובות ביותר, ולאחריהן תמונות של מבוגרים בקהילה (במרכז מסחרי, בהופעה בפארק, בבנק). במקום אחרון נבחרו תמונות של מבוגרים בסביבה הביתית.
תמונות של מבוגרים עם מגבלת תנועה הן בעלות השפעה חיובית יותר כאשר האנשים עם המגבלה הפיזית מוצגים בחברת אחרים,
כחלק מקבוצה / קהילה.
ישוֹתַנו היא יוזמת קולקטיב אימפקט רב-מגזרית לקידום איכות חיים בזיקנה. היוזמה מאגדת כ-100 שותפים ושותפות מהמגזר הציבורי, העסקי, הפילנתרופי, החברתי והאקדמי, ופועלת ליצירת הזדמנויות חדשות לעשייה משמעותית עבור אזרחים ותיקים, חיזוק תחושת הערך והמשמעות, ושינוי השיח הציבורי סביב הזקנה.
הסיפור החדש הוא צעד חשוב בדרך לשינוי – הוא נכתב בשיתוף פעולה רחב ומספק כלים מעשיים לתקשורת מדויקת ומכבדת על זקנה בישראל.
לכל שאלה, הבהרה, הצעה ולתיאום סדנה על הסיפור החדש פנו אלינו כאן
להורדת המדריך המלא